יום רביעי, 11 במאי 2011

מהו כוחם האמיתי של סרטים טובים ???


למה אנחנו פותחים טלוויזיה בערב ? למה אנחנו הולכים לקולנוע ?
בין אם נודה בכך ובין אם לא אנחנו הולכים כדי לחוש משהו.
סרט שלא גורם לנו להרגיש בשום דרך (מכאיב,מצחיק,מעציב,מזכיר...) לא ממש משרת אותנו.
הרבה פעמים החיים עוברים ואנו נהיים כהי חושים. לא ממש מתרגשים מחוויות...חיים את השיגרה .

המסך עוזר לנו לחוות את כל אותם רגשות שלעיתים קרובות מדי אנחנו מזניחים.
זה קורה דרך הזדהות שנוצרת ביננו לבין הדמויות על המסך. אני מניח שזה אחד ההסברים לתופעת תוכניות הריאלטי שזוכות להצלחה מסחררת בשנים האחרונות.                                                  
אנחנו רואים דמויות,לומדים להכיר אותן,מזדהים עם חלקן, אוהבים את חלקן, שונאים את חלקן אבל לרוב לא נשארים אדישים אליהן - אנחנו מרגישים.
זה קורה מהר מאוד.
האנשים שיוצרים את הסרטים/תוכניות טלוויזיה מפעילים עלינו מגוון של מניפולציות.
החל מזוויות צילום ותאורה דרך תסריט מרגש, משחק נוגע, ועד למוזיקה שמשחקת תפקיד מכריע.
מוזיקה שמותאמת לסיטואציה באופן נכון יכולה לגרום לנו להזיל דמעה, להיות במתח, להרגיש שמחה וגם להרגיש הזדהות עם הדמויות על המסך.
מוזיקה שלא תתאים לסיטואציה אותה היא מלווה תהרוס לנו את החוויה.

בואו נדמיין סצינה מהחיים :
לוויה. עשרות אנשים עומדים דומעים מול קבר פתוח ואומרים דברים על האדם ממנו הם נפרדים.   
ילד קטן בוכה בשקט, אימו מחבקת אותו, וברקע.........

מוזיקה קופצנית של סרט מצוייר.

דמיינו את אותה סיטואציה עם אותם אנשים.
הילד הבוכה, האנשים העצובים, האם המחבקת וברקע נעימת פסנתר עצובה...

על מנת שמוזיקה תתאים לסיטואציה לה היא מולחנת צריכים להתקיים מספר אלמנטים:
בראש ובראשונה חייבת להיות הבנה של הדרמה המתחוללת על המסך. אם המלחין מפרש לא נכון את הדרמה הוא עלול  להלחין מוזיקה קופצנית על סצינת לוויה או לחילופין מוזיקה עצובה למרדף מותח.

אחרי שהדרמה מובנת, צריך להתאים לה את הטקסטורה המוזיקלית הנכונה.                  
הטקסטורה מורכבת מהרמוניה ותזמור.                                                                               
אם אנסה להסביר זאת בצורת קלישאות הרי שמוזיקה עם אווירה מינורית תתאים לסיטואציה עצובה ומוזיקה עם אווירה מז'ורית תעבוד בסיטואציה אופטימית.

התזמור ישנה את מצב הרוח שהמוזיקה מייצרת.                                                                    

ישנו הבדל תהומי כאשר  אותם צלילים מנוגנים פעם אחת ע"י ארבעה כלי קשת (צ'לו,ויולה ושני כינורות) ופעם אחת כשהם מנוגנים ע"י ארבעים כלי קשת באותה חלוקה בדיוק .
אותם צלילים בדיוק יתנו לנו תחושות שונות לחלוטין.
כשמלחינים מוזיקה  לתמונה כל הכלים האלה נמצאים בידיו של המלחין והשימוש הנכון בהם ייצור את הריגוש וישרת את התמונה נאמנה.
לעומת זאת כשהמוזיקה הלא מתאימה מוצמדת לתמונה היא עלולה להרוס התרחשות דרמטית ו"לשנמך" את הדרמה באופן קיצוני !

כמו בכל מקום בו מוזיקה מעורבת, הבחירות הנכונות הן שעושות את ההבדל בין כישלון להצלחה...




ניתן ומומלץ להירשם לבלוג 
ב"תיבת ההרשמה"שנמצאת 
בחלקו העליון של העמוד מצד שמאל.

חגי גינזבורג.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה