אחד הדברים שהכי מאתגרים אותי כמלחין הוא יצירת מוטיב שיתפוס את האוזן וישבה את לב הקהל.
יש משהו קסום במוזיקה שמצליחה לחדור למוח בפרק זמן קצר ,להישאר שם ולהזכיר לנו תמונות שראינו בסרט, בכל פעם שנשמע אותה .כמו סוג של כישוף או לפחות היפנוזה מוצלחת.
בואו ונגדיר מה זה מוטיב :
מוטיב הינו קטע מוזיקלי קצר (אורכו יכול לנוע מחמש שניות לחמש דקות) שיחזור במהלך סרט/סדרה מספר פעמים בווריאציות שונות.
מוזיקה בסרט מורכבת מקולאז' של מוטיבים מוזיקליים.
מוטיבים יוצמדו הרבה פעמים לסיטואציות חוזרות לדמויות ספציפיות ולרגשות חוזרים.
מוזיקה בסרט מורכבת מקולאז' של מוטיבים מוזיקליים.
מוטיבים יוצמדו הרבה פעמים לסיטואציות חוזרות לדמויות ספציפיות ולרגשות חוזרים.
המלחין ישתדל שמוטיב יהיה קליט,מענין וישרת נאמנה את הסיטואציות בהן הוא מופיע. מוטיבים שכאלה מהווים גם אמצעי מיתוג מצויין לסרט או סידרה, וככל שהם יחקקו בזכרוננו יותר כך נדע שהעבודה נעשית כהלכה.
אחד המוטיבים שעיצבו את הקונספט המודרני של מה שנקרא בשפה המקצועיתLeithmotif (מוטיב חוזר באופרות מהמאות ה-18 וה-19) הוא מוטיב יללת התן המפורסם שהלחין אניו מוריקונה בסרט הטוב הרע והמכוער.
המוטיב מופיע בכל פעם שאחת הדמויות מופיעה וכל דמות "קיבלה" כלי מוזיקלי שונה שינגן את הווריאציה שלה. פס הקול נחשב לאחד המוצלחים והמצליחים בכל הזמנים.עוד אינפורמציה על פס הקול ניתן למצוא
לפני הרבה שנים ,כשהייתי נער ,ראיתי את סרטו של סטיבן שפילברג "מפגשים מהסוג השלישי". הסרט מספר על מפגשים בין חוצנים לתושבי כדור הארץ. ג'ון ווליאמס שהלחין את המוזיקה לסרט היה צריך לכתוב מוטיב מוזיקלי בעל חמישה צלילים שמהווה את דרך ההתקשרות בין ספינת האם של החוצנים למדענים שמנסים לתקשר איתם. מדובר במוטיב קצר (בלי קו מלודי מהסוג שהולכים ומפזמים כשיוצאים מהסרט) אבל הוא לעד ישאר במוחו של מי שראה את הסרט כאחד הרגעים הבלתי נשכחים שלו.
דוגמא נוספת למוטיב בלתי נשכח אפשר לראות בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "אבודים".
הפתיח של הסדרה מזוהה איתה באופן מוחלט וכל מי שיישמע אותו (ועקב אחרי הסדרה) מיייד יקשר אותו איתה.
במקרה זה לא מדובר על מוטיב מלודי כלל וכלל.אין שום אופציה לשיר אותו וגם לא ממש לנגן אותו בכלים מוזיקלים קונבנציונלים.זהו מוטיב שמורכב מעבודה עם סינטיסייזר ממוחשב בשם ATMOSPHERE" " והוא רחוק מאוד מהעולם המוזיקלי שיצר מוריקונה בטוב הרע והמכוער.
כשמסתכלים על ההיסטוריה של מוזיקה בסרטים אפשר בקלות להבין מהו מקורם של המוטיבים.המוזיקאים הראשונים שהוליווד אימצה אל חיקה (עם התפתחותה של השפה ה"מוזיקלית- קולנועית") היו ברובם מוזיקאים עם השכלה קלאסית ממוצא יהודי,שברחו מאירופה הנאצית והביאו עמם בקיאות מדהימה ברפרטואר של המוזיקה הקלאסית.טכניקת ה"מוטיב"(כפי שציינתי מוקדם יותר) היתה פשוט העתקה מדוייקת של טכניקה בה השתמשו המלחינים הגדולים (פוצ'יני,ורדי ווגנר ועוד...) על מנת להעצים את הדרמה באופרות כמו כרמן,אאידה ונבוקו . הם יצרו מנגינות קצרות וקליטות שהקהל יפנים במהלך המופע ויפזם לעצמו בצאתו מבית האופרה (אני מניח שהמילה מיתוג היתה קצת פחות אופנתית אז אבל ההשפעה היתה דומה).
ועדיין,שנים אחרי, אפשר בקלות לראות איך המוטיבים משיגים את אותה מטרה בדיוק : מיתוג הסרט/סדרה/אופרה באופן כזה שבכל פעם שנשמע את המוטיב נדע בדיוק מאיפה אנחנו מכירים אותו ונזכר בתמונות ובדרמה אותה ליווה .
כישוף כבר אמרתי ??? לא באמת.
היפנוזה מוצלחת :)
חגי גינזבורג
www.hagai-ginzboorg.com
חגי גינזבורג
www.hagai-ginzboorg.com
