מוזיקה מרגשת אותנו !!!
תמיד ריגשה וכנראה תמיד תרגש...
יותר מלרגש אותנו במובן של הזלת דמעה היא פשוט גורמת לנו להרגיש.
היא מחברת אותנו למקומות ולזכרונות באופן אסוציאטיבי וגורמת לנו לחוש שוב טעם, כאב וגעגוע. מה בדיוק מפעיל אצלנו תגובות כל כך חזקות באותם 12 צלילים שמגיעים בווריאציות שונות וגורמים לנו להרגיש באופן כל כך אינטנסיבי?
אולי זה קשור לעובדה שמשחר האנושות מוזיקה מילאה תפקיד חשוב ודרמטי בחיי האומה האנושית. תקשרנו בעזרת תופים, רקדנו ושרנו מסביב למדורה ובשלב מוקדם מאוד בנינו כלי נגינה והפקנו מהם צלילים שאחר כך התחברו להרמוניה ולסימפוניות שלמות.
כדי להבין ממה מורכבת מוזיקה צריך להתבונן בהיסטוריה שלה, באבולוציה שלה ובמרכיבים השונים שלה (מלודיה,הרמוניה וקצב).
לא על אלה רציתי לכתוב היום אלא על כוחה של המוזיקה להכניס רגש לתמונה מצולמת.
כבר בימיו הראשונים של הקולנוע היה שימוש נרחב במדיום המוזיקלי. דבר זה החל מכיוון שחוץ מהרעש של מכונת ההסרטה לא היה שום צליל שנשמע באולם הקולנוע.
בואו ונראה דוגמה שתמחיש עד כמה אילמים היו הסרטים לפני שנוספה המוזיקה:
הסרטים היו אילמים לחלוטין.
הגילוי שהצמדת מוזיקה חיה לתמונה (אילמת וחסרת חיות) - מחייה אותה היה גילוי מרעיש.
מאותו רגע המוזיקה והתמונה הלכו זו לצד זו.
המניפולציה שמוזיקה יכולה לעשות על הרגשות שלנו היא מופלאה.
כל סצינה יכולה להיצבע במספר צבעים שונים ברגע שמתווספים
אליה הצלילים.
לעתים מספיק מוטיב מוזיקלי של שלושה צלילים שחוזרים באופן מונוטוני, כדי ליצור אצלנו תחושת אי נוחות ומתח, בעוד שעל המסך בסך הכל נראה תמונה של איש הולך ברחוב.
הדוגמא הבאה היא מסרטו של סטנלי קובריק "עיניים עצומות לרווחה". המוזיקה היא קטע מוכר של מלחין בשם ליגיטי. שימו לב להשפעה האמוציונלית של המונוטוניות של המוזיקה:
השפה הקולונעית (שלובים יד ביד – תמונה ומוזיקה) יצרה מימד חדש של תקשורת. אנו רואים את זה היום בכל מדיום מצולם. מהדורות חדשות משלבות באופן אינטגרלי מוזיקה בכל הכתבות האינפורמטיביות שלהן – שוב על מנת לייצר תחושת עניין, להעצים דרמה וליצור הזדהות. יוצרי תכניות ריאלטי ושעשועונים מכניסים מוזיקה כמעט בכל רגע אפשרי על מנת ליצוק תוכן דרמטי "עמוק" לפורמט הדי שטוח שהם מייצרים.
סרטים דוקומנטריים שאמורים "לתעד" את החיים כמו שהם "באמת" עושים שימוש נרחב במוזיקה ואפילו משחקי מחשב מלווים במוזיקה בלתי פוסקת שמחייה את האנימציה הממוחשבת.
מוזיקה תמיד ריגשה אותנו ובמאה שנים האחרונות (מאז הוצמדה לתמונה מצולמת)היא עברה מהמדיום האודיופוני למדיום משולב:
אודיו+ווידאו.
השילוב הזה מייצר חוויית מולטימדיה מרגשת ולא לגמרי ניתנת להסבר במילים.
צריך פשוט לחוות את זה ...
חגי גינזבורג
www.hagai-ginzboorg.com
