יום שלישי, 8 במרץ 2011

מוזיקה ונוסחאות-סתירה או מציאות ?


מאז אותם ימים הזויים בתיכון בהם ישבתי בשיעורי מתמטיקה ומחשבותי נדדו לעולמות של אקורדים וצלילים אני לא  מאמין גדול בנוסחאות.
אני גם לא מאמין שמוזיקה היא פונקציה של נוסחה מתמטית אלא יותר עניין של ניסוי וטעיה, טעם מוזיקלי משובח, בחירות נכונות והבנה של  צרכים.
ובכל זאת...למדתי עם השנים שהבנה של מבנים ותבניות יכולה להועיל ולחסוך זמן ואנרגיה.
אם היתי צריך לנסות ולנסח תבנית שכזאת לגבי הלחנה באופן כללי והלחנה לתמונה בפרט, כך היא היתה נראית:

הכלי הנכון,בזמן הנכון,שיינגן את המלודיה הנכונה ,בליווי הרמוניה מתאימה בקצב הנכון.

כשמנסים לראות את הקשר הסכמטי בין מוזיקה לתמונה אפשר לראות זאת בצורה כזאת: 
           
לכל סצינה יש קצב פנימי,יש צבע,יש סיפור ויש מעטפת.

המלודיה הנכונה תתחבר לסיפור בהתאמה.הקצב הפנימי של הסצינה יתאים לקצב ( (TEMPOשל הקטע המוזיקלי.הצבע של הסצינה (סצינה מוארת עם נוף ירוק או סצינה אורבנית עם נוף אפרורי) ילווה ע"י הכלים המתאימים (מה שנקרא תיזמור בשפה המקצועית) וההרמוניה שתנוגן תייצר מעטפת תחושתית (לדוגמא: הרמוניה מינורית לסצינה עצובה או הרמוניה מאז'ורית לסצינה אופטימית).

הרבה פעמים קצב פנימי של סצינה יהיה הדבר הראשון אותו ינסה המוזיקאי לפענח.

סצינה של מרדף מכוניות תהיה סצינה עם קצב מאוד מהיר שיגרום לנו לחוש בלחץ ובאינטנסיביות אותה מרגישים המשתתפים בסצינה.
השלב הבא יהיה בניית האווירה הכללית מסביב.אם היה זה מרדף מכוניות בסרט מצוייר סביר להניח שתיווצר מוזיקה קצבית עם אלמנטים הרמוניים קומיים בעלי אופי קופצני ומצחיק.
לעומת זאת סצינה של מרדף מכוניות בסרט פעולה בה בורח ה"איש הטוב" מ"האיש הרע" תהיה בעלת אינטנסיביות רבה עם מוטיבים של מתח ולחץ.

הנה דוגמה מהסרט "המטריקס":



להבדיל, סצינה של הפגנה זועמת בה מעורבות צעדה המונית ואלימות משטרתית תאופיין בקצב הליכה בסיסי (קצבם של הצועדים-בערך 110 פעמות בדקה) ותוכל להיות מלווה ע"י גיטרות חשמליות "כועסות" שמנגנות צלילים צורמים וכבדים בסגנון רוק כבד.

הנה דוגמא לסצינה שכזאת מסדרת טלוויזיה עליה עבדתי עם הבמאי נפתלי גליקסברג בשם "אנטישמיות-לא מה שחשבת":



כאמור, הזיהוי של הקצב הנכון וצביעתו בצבעים השונים שיש לנו (הרמוניה מלודיה ותזמור) יאפשר למוזיקה ולתמונה לעבוד כיחידה אחת הומוגנית . 
אז יווצר מה שהרבה פעמים נקרא "אפקט הדבק".
כאשר אנו מרגישים שהמוזיקה והתמונה נדבקים אחד לשני ולא מפריעים אחד לשני אז אנחנו יודעים שהעבודה העדינה של התאמת המוזיקה לתמונה נעשתה נכון !






ניתן ומומלץ להירשם לבלוג 
ב"תיבת ההרשמה"שנמצאת 
בחלקו העליון של העמוד מצד שמאל.

חגי גינזבורג.