עד עכשיו הספקתי להזכיר את העניין של מוטיבים,יצירת אווירה וחיזוק הדרמה.מאפיינים אלה הם התבנית הכללית של פס הקול.
אחד הכלים החשובים ביותר שעוזרים לייצר את המאפיינים הנ"ל הוא כלי
אחד הכלים החשובים ביותר שעוזרים לייצר את המאפיינים הנ"ל הוא כלי
שנקרא Dead sync"".
הכוונה היא לסינכרון מושלם בין המוזיקה למה שמתרחש על המסך.
מוטיבים יופיעו בסיטואציות חוזרות, אווירה תיווצר ע"י כלים הרמוניים ותזמורתיים וחיזוק של דרמה יווצר ע"י השילוב של שניהם באיזורים הנכונים.
ה - Dead sync נכנס לתמונה כאשר מלחין צריך לעשות שינוי חד במוזיקה בגלל שינוי קיצוני בסצינה. השינוי צריך לקרות בתזמון מושלם עם התמונה והרבה פעמים הוא לא שינוי הגיוני ברמה המוזיקלית.
בואו ניקח לדוגמה את סצינת המקלחת המפורסמת של היצ'קוק מפסיכו:
אנו רואים את הבחורה נכנסת לאמבטיה על מנת להתקלח,פותחת את המים ומתרחצת להנאתה.בכל החלקים שתיארתי עכשיו אין מוזיקה. אנו שומעים את סגירת ווילון האמבטיה,את רעש המים היורדים ועדיין...אין מוזיקה. אנו מבחינים בדמות שנכנסת לאמבטיה,מתקרבת לווילון ועדיין,הסאונד היחיד שנשמע הוא הסאונד של המים הזורמים.
ואז,בתיאום מושלם עם פתיחת ווילון האמבטיה נכנס המוטיב הגאוני של צוויחת הכינורות (הולחן ע"י ברנרד הרמן ).
מוטיב זה השתרש בתרבות הקולנועית וחקוק גם במוחם של מי שלא ראו את הסרט (בגלל החזרות הרבות עליו באין ספור סיטואציות) כמוטיב קלאסי של סרטי אימה.
הינה הסצינה בשלמותה :
כפי שניתן לראות ולהרגיש הכניסה של המוזיקה בתזמון המדויק בו היא נכנסת מייצרת אצלנו תגובה אמוציונלית חזקה ביותר. היא מבהילה אותנו,מייצרת תחושת אינטנסיביות ומעצימה את הסצינה עשרות מונים. אתם מוזמנים לעשות ניסוי קטן:
צפו בסצינה והשתיקו את הסאונד ע"י הנמכת עוצמת הקול. אני בטוח שתרגישו את ההבדל באופן משמעותי.הסצינה עדיין נוראית אבל החיבור שלנו אליה שונה בתכלית.
אפשר לטעון שעל מנת להבהיל אותנו מספיק שיכנס רעש חזק בנקודת זמן נכונה ואין באמת הכרח במוטיב מוזיקלי .
אבל מה אם אנחנו צריכים לייצר אפקט שירגש עד דמעות ברגע מסויים ?
אבל מה אם אנחנו צריכים לייצר אפקט שירגש עד דמעות ברגע מסויים ?
בסרט הקסום אי.טי. משתמש ג'ון וויליאמס במוטיב מוזיקלי קטן שמנוגן ע"י צ'לסטה (כלי הקשה שדומה לוויברפון) ופיקולו (חליל מאוד גבוהה) מתחילתו של הסרט.המוטיב חוזר במהלך שעה כשש פעמים בווריאציה הקטנה הזאת. עד שכעבור שעה הוא נכנס בדיוק בשנייה בה אי.טי ואליוט הילד רוכבים על האופניים,נופלים מהגיבעה וממריאים.
המוטיב המוזיקלי נכנס בשנייה בה הם נופלים ומתחילים לעופף.
כל מי שראה את הסרט לא יכול שלא להתרגש מסצינה אלמותית זאת.
בקטע הבא אפשר לראות את שני הגאונים (שפילברג והמלחין ג'ון וויליאמס) עובדים על המוזיקה לאי.טי. ומדברים בדיוק על המוטיב הזה.
איפה הוא צריך להכנס,איפה צריכים לבוא ההדגשים וכמו כן מזדמנת לנו הצצה מרגשת לסשן ההקלטות בו הקליטו את המוזיקה לסרט.
המעבר החד מהמוזיקה שמלווה את הסצינה למוטיב ש"טופטף" למוחנו במהלך השעה שקדמה לרגע השיא של ההמראה מייצר את הריגוש וההתרגשות הרבה שאנו חווים.
לא בכדי צוטט סטיבן שפילברג כמי שטוען שעבורו לצפות בסרט לפני שהמוזיקה "מונחת" עליו זה כמו לראות "חי מת".
הסרט חי אבל אין חיות אמיתית בתמונה עד שהמוזיקה לא שם.
טכניקת ה"סנכרון המדוייק" יכולה לייצר אצלנו פחד, התרגשות, עצב, שמחה ותקווה והכל בזכות המוטיב הנכון שמנוגן עם הכלי בקצב הנכון ושנכנס בדיוק בזמן הנכון !!!
לינק לאתר הרשמי
לינק לאתר הרשמי
ניתן ומומלץ להירשם לבלוג
ב"תיבת ההרשמה"שנמצאת
בחלקו העליון של העמוד מצד שמאל.
חגי גינזבורג.
