הכל מתחיל ברצוי ובמצוי. זאת עובדה כאובה שכל מי שעובד בתעשיית הקולנוע/טלוויזיה, מבין במוקדם או במאוחר (ועדיף מוקדם!!!).
רציתי להרחיב קצת על המרכיבים שציינתי (ז'אנר , תקציב וזמן) בכותרת ולספר איך הם משפיעים על המונח "איכות" בכל מה שקשור להפקות .
המוזיקה משחקת תפקיד מכריעה בתמונה הזאת.
אבל ראשית אגדיר את מונחי היסוד:
ז'אנר
כשאני חושב על הגדרה של ז'אנר אני מחלק את הנושא לשתי קטגוריות.
ז'אנר גבוה וז'אנר נמוך (ברור לי שמדובר על טעמי האישי בלבד !)
הז'אנר הגבוה יכיל סדרות איכות דרמטיות כמו "הסופראנוס ","מחשבות פליליות","אבודים","האנטומיה של גרייי" ועוד. הוא יכיל סרטי איכות כמו "הרשת החברתית","מועדון קרב","אי.טי","חלומות אבודים" וכו'.
בואו נצפה בסצינה מתוך הסדרה הפופולרית (ואחת היקרות בתולדות הטלוויזיה) "אבודים"-שימו לב למוזיקה המצויינת של Michael Giaccino:
הז'אנר הגבוה יאופיין בשחקנים מעולים,כתיבה ללא דופי,הפקה ברמה גבוהה מאוד ובימוי מצויין.
ז'אנר נמוך יכיל סרטי פעולה בינוניים,טלנובלות,תוכניות ריאליטי וסרטי אימה לא מוצלחים.
אתם מוזמנים לצפות בסצינה מתוך Days of our lives"".
אופרת סבון שרצה שנים רבות בטלוויזיה האמריקאית. (נסו לשים לב להבדלים בעומק של התמונה,במקום בו מצולמת הסצינה ולמוזיקה)
ז'אנר זה יאופיין בשחקנים בינוניים, בימוי מרושל, צילום לא מוצלח וכתיבה לא מעניינת.
(כל הנ"ל הוא כמובן במסגרת סטיראוטיפ כללי ביותר, אבל הוא פה כדי להבהיר נקודה אליה אגיע בהמשך.)
תקציב
"מה שעולה זול עולה ביוקר" אמר פעם מישהו והוא צדק.
זהו ההבדל המהותי שמייצר את התהום הפעורה באיכות בין שני הז'אנרים הנ"ל.
חיסכון מהותי בכל אחד מהאלמנטים (במאי, שחקנים, כותבים, צלמים, תאורנים, תפאורה וכו') ייצר ירידה באיכות ויקרב את ההפקה לז'אנר הנמוך.
הדבר יצור ירידה בערך שתחנות טלוויזיה תשלמנה עבור המוצר, יוריד בכמות האנשים שיבואו לקולנוע וייצר הכנסות קטנות יותר.
"מה שעולה זול עולה ביוקר" כבר אמרתי ???
זמן
למען האמת זמן הוא פועל יוצא של התקציב. ככל שיהיה יותר זמן לעבוד על כל אחד מהאלמנטים (במסגרת ההיגיון כמובן) הוא עשוי לצאת יותר איכותי. זמן עולה כסף, והרבה ממנו. כל שעת צילום, שעת משחק,
שעת עריכה ושעת אולפן עולים כסף. ככל שהם מתארכים יותר מתייקרת ההפקה והתקציב גדל (או נכנס לחריגה), אבל בהתאמה ישירה אנחנו רואים מיידית גם שיפור מדהים באיכויות.
איפה נכנסת המוזיקה לתמונה? כרגיל,בשלב האחרון.
כשהתקציב שחוק, ההפקה עייפה וכולם רק רוצים לסיים את הפרוייקט. אבל איפה המוזיקה יכולה להציל את המצב ב"שילוש הקדוש" הזה? איך היא יכולה לתקן ולחפות על משחק בינוני ובימוי לא מוצלח?
כאשר יגייסו מוזיקאי מקצוען לתמונה במקרים רבים הוא יוכל לשדרג את התמונה באופן משמעותי ולהפוך סרט רע לסרט בינוני, או סדרה משעממת ,נטולת ברק ודרמה, לסדרה סבירה ביותר שתוכל למשוך קהל צופים ולא תהיה כשלון מוחלט.
אסיים בסיפור מעניין שקראתי בספרו ריצ'ארד דיוויס :
Complete guide to film scoring.
ב 1945 שוחרר לאקרנים סרטו של ריי מילאנד The lost weekend.
הסרט תיאר התרחשויות בחייו של אלכוהוליסט בסופשבוע מסויים.
מתוך איזה תפישה יצירתית הבמאי בחר שלא להשתמש במוזיקה והתוצאה היתה שבסצינות אפרוריות ומעורפלות ,בשלבי שיכרות מתקדמים של גיבור הסיפור הדבר היחיד שנשמע באולם היו "כרסומי הקהל וצחקוקיו".
הפצת והקרנת הסרט הופסקה במהרה ואז נכנס לתמונה המוזיקאי Miklos Rosze שהלחין פס קול שלם לסרט (שהיה נטול מוזיקה קודם לכן).
הסרט שוחרר מחדש וזכה להצלחה גדולה.
מאוחר יותר הוא גם זכה באוסקר עבור המשחק,הצילום,והבימוי.
פס הקול לא זכה להכרה על אף העובדה שהוא ורק הוא יצרו את התפנית שהפכה את הסרט מכשלון מוחלט לסרט בעל תהילת עולם.
סיפור זה מדגיש ביתר שאת את הכוח "המתקן/משפר" שיכול להיות למוזיקה על סרט בינוני !!!
הנה הסרט. שימו לב לדומיננטיות של המוזיקה ונסו לדמיין את השיממון של התמונה בלעדיה...
ניתן ומומלץ להירשם לבלוג
ב"תיבת ההרשמה"שנמצאת
בחלקו העליון של העמוד מצד שמאל.
חגי גינזבורג.
